יום חמישי, 17 ביולי 2014

טבעת אירוסין באטליה

זו הייתה אמורה להיות חופשה באיטליה, סתם חופשה כדי ששנינו נירגע קצת מהעבודה, החשבונות וכל השגרה היומיומית הקשה של חיינו בישראל. לא תכננתי להציע לה, לא חשבתי לקנות לה טבעת אירוסין, אבל סביב הבנייה של החופשה התחילו כל האנשים מסביב לשאול אותי ואותה אם זה הולך לקרות בחופשה, אם אני הולך להציע לה נישואין, אם אני צריך עזרה לבחור לה טבעת אירוסין, אמרתי לה שאני לא חשבתי להציע לה נישואין, כי באמת חשבתי רק על חופשה, ואני לא רוצה שתיפגע, והיא ענתה לי, גם אני לא חשבתי על זה, אנחנו עוד לא שם.
אבל ככל שהחופשה התקרבה, התחילו לי הפרפרים בבטן, אולי היא כן מצפה בעצם? ואני יאכזב אותה? ואז כל הטיול היא תצפה, ובסוף תתאכזב?
אז הלכתי לחנות של טבעות אירוסין, בחנתי כמה טבעות אירוסין קלאסיות ובסוף קניתי לה טבעת, יומיים אני עם הטבעת בכיס, מחכה לרגע המושלם להציע לה, בינתיים ביומיים האלו שנינו הצטננו, אבל הרגע המושלם פתאום צץ, במהלך טיול באיזה אזור, עם בתי קפה, בוונציה כבר חשבתי על זה שאני רוצה להגיד לה אני רצה להיות איתך חולה עד יום מותנו. כרעתי על הברך ואמרתי לה את זה, אבל היא לא שמעה כי הגנן ליד החליט שהוא מפעיל את המסור החשמלי בדיוק ברגע שפתחתי את הפה, היא לא שמעה מה אמרתי אבל היא ראתה אותי כורע ברך ומוציא טבעת מהכיס ואמרה לי "ברור שכן". אז לא היו שם ניצוצות כמו שציפתי, ולא היה בכי של התרגשות. אבל אם תשאלו את ארוסתי היא תגיד שזה היה הכי מרגש בעולם. ובנינו למי אכפת מהניצוצות, העיקר שהיא אמרה כן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה