הבחור עם טבעת אירוסין חלק א

הכרתי אותו לפני שנה וחצי, אלה היו השלושה שבועות הכי יפים בחיים שלי, סוף סוף אחרי שנים של חיפושים אחרי גבר אמיתי ומערכת יחסים לטווח ארוך, פגשתי אותו, הוא גרוש, הוא ידע לפנק אותי כמו שאף גבר לא פינק אותי, מסעדות פאבים, מועדונים, כל יומיים היינו יוצאים למקום אחר, בכל מקום הוא מכיר את כולם, והכיר לי את כל החברים שלו והמכרים שלו. הרגשתי שהפעם זה הדבר האמיתי, ידעתי שעוד חצי שנה נעבור לגור יחד, ואחרי שנה הוא יביא לי טבעת אירוסין, כל בוקר שהייתי ישנה אצלנו, הוא היה הולך בבוקר לעבודה, ואני הייתי מנקה לו את הבית, מסדרת, מכינה לו סיר עם תבשיל טעים והולכת לדירה שלי. כל ערב הוא היה מתקשר ואומר שלי תודה על האוכל ועל הסידור של הבית ושאני אישה שהיא חלומו שכל גבר, ככה הייתי בטוחה שיום יבוא והוא יילך לחפש לי טבעות אירוסין ויציע לי נישואין.. ממש בקרוב, הרי אני חלומו של כל גבר, אז הוא כנראה מאוד מעריך אותי ויודע מה יש לו ביד.

אבל זה לא קרה, אחרי שלושה שבועות הוא נעלם מחיי כאילו לא היה, לא ענה לטלפונים ולהודעות, אחרי שבוע שלח לי הודעה שהוא חזר לאקסית שלו והוא מבקש שלא אתקשר אליו יותר, הרגשתי כאילו מישהו הכניס לי סכין בלב, טבעת אירוסין כבר לא אקבל ממנו, אבל כל כך נקשרתי אליו שהיה לי קשה לשחרר, הייתי עוקבת אחרי כל צעד שלו בפייסבוק, מחפשת לראות לאן הוא ייצא בסופי שבוע.